חתמתי על אדי לתרומת איברים וגם תרמתי את גופי למדע – מה עושים?
ההבדל בין תרומת אברים ותרומת גופה וסוגי תרומת גופה
חתמתי על אדי לתרומת איברים וגם תרמתי את גופי למדע – מה עושים?
אתמול בבוקר התקשרה שלומית למרכז הלאומי להשתלות, ומסרה בעצב שבעלה בן ה-80 נפטר הלילה בשנתו, במיטתם, והוא עדיין שם.
מה לעשות שאלה, הוא היה חתום על כרטיס אדי וגם בקש לתרום את גופו למדע. שניהם נרשמו לתרום את גופם למדע הוסיפה. לתמיד, לצמיתות.
תרומת גופה למדע היא בקשתו של אדם כי לאחר מותו גופתו תשמש למחקר רפואי, או ללימוד סטודנטים לרפואה במסגרת לימודי האנטומיה שלהם.
על מנת לתרום גופה למדע על המבקש לפנות למוסד האקדמי (אוניברסיטה) בו קיים בית ספר לרפואה ומבצעים נתיחות בגופות ולהירשם כתורם. הרישום כולל מילוי טפסים, ובקשה להנחיות התורם באשר לסיום ההליך. קיימות שתי אפשרויות.
האחת, תרומה שבסיומה, כעבור שנתיים שלוש, הגופה תוחזר למשפחה לקבורה. כלומר, יש לקחת בחשבון את ההשלכות על המשפחה, של קבורה מאוחרת, וישיבת שבעה כעבור מספר שנים.
השנייה, מכונה תרומה לצמיתות, כלומר המוסד האקדמי ידאג לקבורה, ללא ידעת המשפחה וללא תאום עמה.
שלומית, ציינה כי גם היא וגם בעלה בחרו בתרומת גופם למדע לצמיתות. לא רוצה להעיק על האחרים בלויה וקבורה וכן הלאה. ולא רוצה, טקסים ואזכרות ועליה לקבר ביום השנה.
לשאלה על תרומת איברים ותרומה למדע שמענו בזמנו בתקשורת את אחד מחברי הכנסת לשעבר שאמר עליו ועל אשתו: "העדיפות הראשונה שלנו היא תרומת איברים, כי שנינו חתומים גם על כרטיס אדי. אבל אם זה לא יתאפשר, עדיף שהגוף שלנו ילך למחקר. לטובת המדע, למען העתיד".
כששלומית פנתה אלי, היא לא ידעה להעריך את השעה המדויקת בה נפטר בעלה, ולא יכולנו לכן לאמוד את משך הזמן שחלף ואיזו רקמה ניתן להנציל מבעלה.
אחרי מוות לבבי אפשר לתרום רקמות כמו קרניות, עור, מסתמי לב ורקמת עצם וגידים. לכל רקמה שינן התוויות ייחודיות הכוללות את גיל הנפטר, מספר השעות שחלפו מאז הפסקת פעילות הלב, מחלות רקע אחרות ונסיבות הפטירה.
בגילו של בעלה של שולמית היה ניתן לטול עור, לטיפול בכוויות, אך מצב עורו היה לא תקין בתקופה אחרונה, לאור טיפול תרופתי חדש שקיבל. ולכן ויתרנו על התרומה. סייעתי לה לצור קשר עם האוניברסיטה בה היא ובעלה נרשמו כתורמים גופם למדע.
תרומת איברים משמעותה הצלת חיים באופן ישיר ומידי, הענקת מזור למצוקתם של מאות החולים הממתינים להשתלה, ולכן היא בעדיפות הראשונה, ומבטלת תרומה למדע.
ד"ר תמר אשכנזי
מנהלת המרכז הלאומי להשתלות.