עדינה נימץ פדר

בית עלמין הירקון, שער החסד, בניין רימון, גוש רב רימון, מפלס ב, אזור 20, שורה ב, מספר 9. ; בת שלום פדר, ורבקה רגינה פדר (לבית פלש). ; התגרשה מיצחק נימץ. ; הדר: אמא נפטרה בבית חולים שיבא תל השומר, ישראל, אורטופדית א, קומה 4, חדר 15, מיטה ליד הדלת. שברה את גולת עצם הירך בתאריך 13.6.2024 בבית כשכנראה התעלפה בשירותים אחרי שהיה לה חום ושילשולים. מצאתי אותה עם הישבן על האסלה והראש ברצפה. חשבתי שהיא מתה, הזמנתי אמבולנס, היא התחילה לדבר והתנגדה לאמבולנס (כל כך שמחתי שהיא מדברת), 50 דקות ניסינו לשכנע אותה להתפנות לבית חולים והיא לא רצתה, הם רצו להשאיר לי אותה המזדרון על כיסא כשאני בהריון מתקדם דרשתי מהם שיקחו אותה למיטה שלה, הם גררו אותה על כיסא למיטה ואז הם בדקו אותה, גילו שלא מסוגלת להזיז את רגל ימין, היא המשיכה להתנגד בטענה שהיא מכירה כמה שהלכו לבקר בבית חולים ו/או הלכו לבדיקה שגרתית ונדבקו במשהו ומתו, דבר שיכול לקרות אבל היא במצב חירום שאין מה לעשות איתו חוץ מבית חולים, והם ראו שהיא מנויה לנטלי ואמרו לי להזמין לה רופא של נטלי והלכו. הזמנתי והגם לו היא התנגדה, היה צריך להזמין רווחה כדי שהיא תפחד ותתפנה, היא רשם הפניה ובמקביל הזמנו שוב אמבולנס, הפעם היא הסכימה, הנהג אמר לוקח אותה רק לשיבא תל השומר, שם עשו לה סיטי ראש וצילומים ברגליים ואגן, וראו שבר בגולה שמחברת את הירך לאגן, אמרו מחר ניתוח, בנתיים במיון נתנו לה קצת מים והתחילה לה אספירציה קפצו עליה ושאבו לה כנראה דיי חפיף כי היא דיברה אחרי כמו כמו מתחת למים, הגעתי בבוקר אליה לחדר 15 (היא התפלאה איך יתכן שאלו אותם מספרים כמו הדירה הראשונה שאמא שלה קנתה לה לנישואין במעפילי אגוז 82 תל אביב, קומה 4 דירה 15, שהחלה את חייה העצמאיים), וחיכינו, בכניסה להמתנה לניתוח כמעט רשמו ניתוח ברגל שמאל אז דרשתי מהם לסמן כשאני רואה את הרגל הנכונה, והמרדימה אמרה שיעשו לה הרדמה מלאה אחרת היא לא תתן להם לעבוד, אמא שאלה שוב מה יקרה אם לא תעשה את הניתוח הסברתי שהיא תהיה מרותקת למיטה כל חייה ולא תוכל לעולם לקום ממנה וזה לא צורה לחיות ככה ואין ברירה במקרה הזה. לפני שהכניסו אותה היא עצרה אותם ונתנה לי צוואה בעל פה: אם יקרה לי משהו לא להתפוצץ מיזה ולקחת בפרופורציות כדי שלא תהיה לי הפלה, ושאדאג לי ולילדה, ובהצלחה בחיים,ואז אמרנו שאנחנו אוהבות אחת את השניה ונסגרה הדלת. היא עברה את הניתוח בצהריים בשלום, אמרו שמותר לה לאכול רק ארוחת ערב ב 17:30 יגישו, הגישו רק ב 19:00 מישהי הניחה את המגש רחוק ממנה והלכה, בלי לעזור לה להרים את משענת המיטה ולא קירבה לה את המגש, התלוננתי לאחיות מה זה צריך להיות בן אדם אחרי ניתוח לא יכולה לזוז, אמרו מצטערים אין כוח אדם בשביל מה את פה? הייתי בהלם, מה עושים אנשים שאין להם אף אחד איתם אחרי ניתוח זורקים אותם ככה? הייתי עם אמא ראיתי שהיא אוכלת, הייתה לה אספירציה גם באוכל גם במים, היה לה קשה לבלוע. השארתי אותה אחרי שסיימה לשבת עוד כדי לוודא שזה יורד לה. ואז הרגשתי שאני עומדת להתעלף. בדיוק נכנסה אחות אז שאלתי אם מכירה אחות לילה, הביאה לי מספר של סטודנטית לאחיות נור אגבאריה וקבענו שתבוא מחצות עד 8 בבוקר 15.6.2024 ל 8 שעות. אמרתי לה שתדאג שיש לאמא נוזלים שלא תתייבש, ושתצלם לי אותה כל כמה שעות לוודא שהיא לידה (למרות שאפשר לצלם מראש כמה תמונות וללכת, אבל לא היתה לי ברירה), ב 7:27 התקשרתי לדבר עם אמא (מוקלט) ודיברנו כ 11 דקות והכל נשמע תקין, היא עוד רצתה לתת לי יום חופש שלא אבוא אליה ואנוח בבית כי יום שבת וגם עבר עלינו הרבה, בכל אופן היא אמרה שעוד מעט מגישים ארוחת בוקר. בשעה 7:42 שילמתי בהעברה בנקאית לנור את התשלום, בשעה 8:18 נור התקשרה אליי בווצאפ מתנשפת ואמרה שעושים לאמא החייאה. הייתי בהלם מה החייאה לפני רגע דיברנו והכל היה בסדר, היא אמרה שהיא נחנקת מהאוכל. טסתי לבית חולים עם מונית ספיישל, שהגעתי אמרו לי מצטערים היא נפטרה עשינו הכל. ; https://www.youtube.com/watch?v=56Plw-w828A&list=PLdIDo0etRhVQMNyINGoIkON9NGOlrTg8U