התמודדות עם אובדן ילד

הפסיכולוג הקליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה, איתמר פסקל כותב על אחת החוויות הקשות ביותר - התמודדות עם אובדן ילד. כיצד היא משפיעה על ההורים שנותרים יתומים מבן ועל התא המשפחתי כולו, איך להתמודד עם האובדן ומתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

התמודדות עם אובדן ילד

הפסיכולוג הקליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה, איתמר פסקל כותב על אחת החוויות הקשות ביותר - התמודדות עם אובדן ילד. כיצד היא משפיעה על ההורים שנותרים יתומים מבן ועל התא המשפחתי כולו, איך להתמודד עם האובדן ומתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? 

התמודדות עם אובדן ילד היא חוויה שאינה טבעית בגלגל החיים, חוויה שבמהותה מנוגדת לכל יצרי ההשרדות, לכל התפתחות תקינה של מהלך חיים, והיא אחת מהתחושות הקשות להתמודדות בתוך האבל. כנראה שמי שלא חווה את זה על בשרו, לא יוכל לעולם לחוש את עומק היגון שנשזר בשגרת החיים, לא יוכל להבין את עומק הגעגוע שאינו מרפה ואת תחושת החוסר, כאילו שחסר איבר מגופך.

הורים שכולים מתארים את האבל על ילדם כתהליך ארוך ומתמשך שלא נגמר לעולם, אבל שמשנה צורתו וצבעו עם השנים, אך תמיד תמיד יהיה שם. בשנים הראשונות המילים אושר ושמחה הופכות להיות נחלתם של אילו שזה לא קרה להם. והתחושה היא שהעולם נחלק לחיים של לפני ואחרי, כאשר התמודדויות החיים לפני האובדן נראות במבט לאחור שטותיות וחסרות משמעות. 

השפעת אובדנו של ילד על התא המשפחתי

אובדן ילד משפיע מבפנים על התפתחות המשפחה. הוא לא רק משפיע, הוא באמת משנה אותה,אם לפני היינו חמישה,היום אנו ארבעה. הדינמיקה בין בני המשפחה משתנה, אופיה מתעצב מחדש והרגלים משפחתיים וחברתיים מקבלים צורה אחרת. אין מנוס מהשינויים הללו וגם אין איך לברוח מהם, שכן המציאות באמת שינתה פניה.

את כאבי הלב העמוקים שמגיעים לכל תא בקצוות הגוף הרחוקים, חווים הורים ברגעי שגרה ידועים ובאופן פתאומי אל מול מפגש מעורר זיכרון ורגש. זה יכול לקרות ברגע אחד, כשבמקרה נתקלת בילד רוכב על אופניים כשלו, באם שאספה את בנה מהחוג, בחייל בתחנה שבדרכו הבייתה. בכל רגע הורים שמתמודדים עם אובדן עלולים לפגוש משהו קטן שיציף אותם ויחבר אותם מיד אל הכאב הפנימי, שטף הדמעות מגיע, והם, לפעמים לבד ברגע הזה, לפעמים במקום ציבורי, מתרגלים עם הזמן לבלוע פנימה את הדמעות והכאב ולהמשיך הלאה.

איך מתמודדים רגשית עם האובדן?

הרבה תופעות מופיעות עם בוא האבל אל פתח המשפחה והבית: דיכאון, עצב, כעס, צמצום רגשי, אובדן המוטיבציה לפעול בעולם ולהמשיך, רגישות יתר, עצבים, ועוד. מגוון התגובות הרגשיות במהלך השנים הוא רחב והן כולן לגיטמיות ומותאמות.

התמודדות עם אובדן של ילד היא אחת ההתמודדויות הקשות והמורכבות לנפש האדם, וקיימת חשיבות רבה לנוכחותם של גורמי תמיכה טבעיים בסביבתו של ההורה, שכן הם אלו שיאפשרו לו בסופו של תהליך להשלים עם האובדן ולקבלו. 

גורמי התמיכה הטבעיים יכולים להיות המשפחה המורחבת שיכולה להזדהות ולהחזיק יחד את הכאב, חברים טובים שדואגים להיות אוזן קשבת ומחבקת, או משפחות אחרות שגם עברו אובדן ובאים לתת כתף. בכל שלב אפשר לפנות לליווי מקצועי, עם פסיכולוג שילווה את תהליך האבל, יאפשר מרחב עיבוד, פורקן ואיסוף מחדש של השברים על מנת לשאת אותם טוב יותר בהמשך מסע החיים.

מתי כדאי לפנות לטיפול וייעוץ פסיכולוגי?

●       אם אתה מרגיש שאתה רוצה להבין מה עובר עליך-   אם אתה שואל את עצמך "האם זה נורמלי?" לאבל יש שלבים  שמגיעים בתהליך ארוך וממושך. השלבים הללו משקפים את  תפיסת האובדן ואת דרך ההתייחסות לחוויה הקשה. למרות שהיגון אינו עובר לעולם, התפיסה והמחשבות כלפיי חווית החיים הזו יכולות להשתנות.

●       אם אתה לבדך – אם אין לך גורמי תמיכה טבעיים, ואתה הוא כל מה שיש לעצמך, כדאי לפנות לטיפול לקבל אוזן קשבת, לייצר מרחב שבו תוכל לדבר על האובדן הגדול, לפרוק ולעבד. המון תהליכי עיבוד מתרחשים באופן טבעי בעזרת יחסי קרבה עם חברים ומשפחה, אם אתה לבדך אין לך את האמצעים לדבר, לחשוב, לבכות אל מול מישהו ולעבד.

●       אם יש בך רצון לחזור לתפקוד במרחבים מסויימים ואינך מצליח- לעיתים האבל משפיע על התפקוד במרחבי החיים השונים ומנהל את החיים. זה מובן, ומאוד נפוץ, אך צריך לבחון זאת במבחן הזמן, במבחן הרצון הפנימי שלך ובמבחן הצרכים של המשפחה שלך ושל הילדים האחרים.

●       אם המחשבות סביב האובדן רק שליליות ואתה מנותק מהמחשבות החיוביות על הילד הנפלא שהיה לך, אם אין לך זמן בו אתה מתענג על זכרונות ומתמלא אהבה לילדך, ומחשבותיך עסוקים רק סביב האשמה והכעס.

●       אם אתה מדוכא מאוד לאורך זמן – אם אתה בדיכאון כבד ואתה שוהה הרבה במיטתך, בוכה המון שעות, אינך מתפקד בשגרת החיים ובעצם החיים פסקו עבורך, יכול להיות שאתה בדיכאון קליני וכדאי לקבל עזרה מקצועית.

●       אם אתה חושב רוב זמנך על המוות והאובדן ואתה סובל מכך– אם אתה מרגיש שהעיסוק במוות השתלט על כל מרחבי מחשבותיך ואתה סובל מכך, אולי חסר לך מרחב לעיבוד. ניתן לתחום את העיסוק באובדן וללמוד להניח לו בזמנים בהם צריך להיות מרוכזים ופנויים רגשית לעשייה או כל דבר אחר בחיים.

●       אם הסביבה חוזרת ומציעה לך שוב ושוב להיעזר בטיפול ועד כה התנגדת- אתה יכול לפנות ולנסות להבין מדוע ייעצו לך כך, אולי רואים משהו שאתה אינך רואה.

התמודדות עם אובדן ילד היא מסע ארוך ולא פשוט, ככל שהסביבה המשפחתית והחברתית תומכת יותר ועוזרת יותר, ההורים יוכלו לאפשר לעצמם לעבור את שלבי האבל ולעזור לעצמם לנוע אל עבר הקבלה. הפגישה עם פסיכולוג יכולה לספק מקור תמיכה להתמודדות יותר טובה עם האובדן, והעבודה הטיפולית הממוקדת בעיבוד והתמודדות מיטבית יותר, מאפשרת השתלבות בחזרה בחיים, חזרה לקו התפתחות והנצחת זכרונו של הילד שאבד דרך זכרונות טובים וחיוביים.

איתמר פסקל - פסיכולוג קליני