סדר אזכרה לנפטר

סדר האזכרה המקובל על פי ההלכה היהודית

סדר אזכרה לנפטר

לאחר הלוויה, ישנם מועדים רבים בהם בני המשפחה והקרובים לנפטר עולים לקבר כמו בתום השבעה, בציון השלושים, ביום השנה ובמועדים נוספים (למשל, עלייה לקברו של חלל צה"ל ביום הזיכרון). בעלייה לקבר נהוג להתפלל סדר תפילות מסוים הקרוי סדר אזכרה לנפטר בו משולב באופנים שונים שמו של המנוח. לפניכם סדר האזכרה המקובל על פי ההלכה היהודית:

·        ברכה אשר נאמרת על ידי הנוכחים שלא היו בבית העלמין במשך 30 יום והגיעו לד' אמות הקבר.

·        הקראת פרקי תהילים לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל.

·        פסוקים מפרק קיט בספר תהילים על פי אותיות שמו הפרטי של המנוח.

·        פסוקים מפרק קיט בספר תהילים על פי האותיות המרכיבות את המילה "נשמה".

·        תפילה לעילוי נשמת המנוח בשיבוץ שמו.

·        אמירת קדיש יתום על פי הנוסח הרצוי.

·        תפילת אל מלא רחמים, בהתייחסות לשם הנפטר ומגדרו.

סדר אזכרה לנפטר הוא אמנם סדר אזכרה קבוע אך כמובן שכל משפחה או אדם שעולים לקבר יכולים לנהוג כהשקפת עולמם ותפיסותיהם ולפרש את הסדר כרצונם. כך למשל, על פי ההלכה היהודית ישנו איסור על אמירת קדיש ללא מניין (עשרה גברים). עם זאת, ישנן משפחות רבות שעולות לקבר בימי שנה ואזכרות ללא מניין. משפחות אלה, שלא אחת הן משפחות חילוניות, אומרות לעתים קדיש על אף הסייג וזאת מתוך רצון לכבד את המנוח ולתת ביטוי לערכיהם האישיים. משפחות דתיות ומסורתיות לרוב נוהגות לפרש את סדר האזכרה באופן מסורתי יותר ויעשו מאמצים לארגן מניין לאזכרה (ואם אין מניין אז לא יגידו קדיש בטקס).

לסיכום,

סדר אזכרה לנפטר ביהדות מקבץ תפילות אשר נהוג לנשוא מעל קבר במועדים שונים לאחר הקבורה. המסורת היהודית מכתיבה סדר תפילות מסוים עם סייגים שונים, אך עם זאת מקובל כי כל משפחה ואדם מפרשים את סדר האזכרה על פי מנהגם ותפיסת עולמם.