איך באמת מנחמים אדם באבל
איך באמת מנחמים אדם באבל
איך באמת מנחמים אדם באבל
כשאדם חווה אובדן, אנחנו רוצים לעזור ולנחם. לעיתים, מתוך
כוונה טובה, אנחנו משתמשים במשפטים מוכרים כמו "הזמן ירפא הכול” או "הוא במקום טוב
יותר”. אך עבור אדם אבל, מילים כאלה עלולות להישמע כזלזול בכאב שלו.
אבל אינו זקוק להסברים או לניסיון "לעודד”. הוא זקוק
להכרה בכאב שלו ולתחושה שהוא לא לבד.
לא תמיד צריך לדבר. לפעמים הנחמה האמיתית נמצאת בעצם
הנוכחות: ישיבה שקטה, הקשבה, מבט מבין. שתיקה מכבדת יכולה להיות משמעותית יותר
מאלף מילים.
חשוב להקשיב לפני שמגיבים. כל אדם מתאבל אחרת, ולכן אין
משפט אחד שמתאים לכולם. משפטים פשוטים כמו "אני כאן בשבילך” או "אין לי מילים, אבל
אכפת לי” יכולים להיות מנחמים מאוד.
כאשר מתאים, אפשר לשתף בזיכרונות טובים על האדם שנפטר,
ברגישות ובהתאמה לרצון האבל. זיכרונות כאלה מחזקים את התחושה שהיקיר ממשיך לחיות
בלבבות.
ניחום אמיתי אינו עוסק בנו, אלא באדם שמולנו. השאלה
החשובה היא: מה יעזור לו עכשיו?
כמו כן, חשוב לזכור שהאבל לא נגמר במהירות. התעניינות גם
אחרי זמן, שיחה או הודעה קטנה, מזכירים לאדם שהוא לא נשכח.
בסופו של דבר, ניחום אמיתי הוא שילוב של נוכחות, הקשבה,
רגישות וכבוד לכאב.