המתות חסד

המתות חסד

המתות חסד סיוע אקטיבי לסיום חיי אדם

המתות חסד

 

"וְעַתָּה ה' קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" (יונה, פרק ד', פסוק ג')

 

המתת חסד היא סיוע אקטיבי לסיום חיי אדם מתוך מטרה להטיב עמו ולמנוע ממנו סבל שהוא מעוניין "להשתחרר" ממנו. כלומר, להמיתו בכדי לעשות עמו חסד. בישראל, המתת חסד הינה אסורה, אך עם זאת חולה סופני רשאי לבקש בנסיבות מסוימות ובמקרים ספציפיים הפסקת טיפולים מאריכי חיים מחזוריים כמו תרופות או דיאליזה (אך לא הליך רפואי רציף כמו מכונת הנשמה).

 

בעולם, לעומת זאת, ישנן מדינות בהן המתת חסד אפשרית. למשל, המתות חסד אקטיביות מותרות בקנדה, לוקסמבורג, שוויץ, קולומביה, בלגיה והולנד. באחרונה המתות חסד אינן מוגבלות אך ורק לחולים סופניים אלא לכל אדם שמרגיש שהוא "מיצה את חייו". מדינות רבות אחרות מאפשרות המתת חסד בתחומן בפסיקה משפטית, או המתת חסד פאסיבית (אי הארכת חיים) כמו למשל יפן ופינלנד. כמובן שהדברים תלויים בנסיבות החולה והחוקים הרלבנטיים במדינות משתנים תדיר.

 

המתות חסד – בעד ונגד

 

הנימוקים בעד המתות חסד מבוססים על התפיסה שזכותו של כל אדם לסיים את חייו בכבוד ויש לספק לחולים סופניים אמצעים הומניים לעשות זאת. במיוחד במצב בו הרופאים סבורים כי אין דבר שאפשר לעשות בכדי להטיב ו/או להקל על הסבל שחווה המטופל. דעות אחרות שמתנגדות לאישור המתות חסד מציגות טיעונים כמו ערך קדושת החיים או יונקות מתוך העמדה ההלכתית שאוסרת בפירוש על התאבדות. כמו כן, לטענת המתנגדים, קביעת מדד לערך החיים הינה מדרון חלקלק שעלול לאפשר היתרים נוספים להמתות חסד (כמו למשל במקרים של מחלות נפש) ואין זה מתפקידו של רופא לסיים באופן אקטיבי את חייו של אדם.

 

האם ישראלים יכולים לעבור המתת חסד?

 

בישראל כאמור אין אפשרות לעבור המתת חסד אקטיבית. אולם כל חולה יכול להגיש בקשה להפסקת טיפול במידה שהוגדר כחולה סופני. החוק החשוב ביותר לעניין זה הוא חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005. חוק זה קובע כבר בראשיתו כי הוא בא להסדיר את אופן הטיפול הרפואי שיש להעניק לחולה הנוטה למות תוך "איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים" (דברי המחוקק). החוק, על עשרות סעיפיו, איננו מתיר בשום אופן המתת חסד אלא רק אי מתן טיפולים מאריכי חיים, וגם זאת על בסיס שורה ארוכה של תנאים והגבלות.

ישראלים אשר מעוניינים בהמתת חסד יידרשו לעשות את הפעולה בחו"ל. למשל, בשווייץ קיימת מדיניות משפטית המאפשרת המתת חסד בתחומי המדינה גם עבור אנשים שאינם אזרחים. הוראה המושכת אנשים מכל קצוות תבל אל המדינה האירופאית. מומחים מעריכים שעד היום כ-25 ישראלים עשו את המסע לשוויץ בכדי לעבור המתת חסד.

אסתר 04/08/2023

"וְעַתָּה ה' קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" (יונה, פרק ד', פסוק ג') בושה וחרפה. ככה להשתמש בהבנה שטחית ולא נכונה של פסוק. להתפלל לאלוקים שייקח את הנשמה, ולבקש מאדם לעשות זאת זה-לא-אותו-הדבר-!!!!! (ועוד בלי לדבר על המתנה שלא ברצון החולה).

אא 04/08/2023

המתת חסד היא אסורה על פי האלוקים, התורה וההלכה היהודית. רק כתבתי את זה בברור.

אינדקס נותני שירות
בחר אזור ועיר בארץ
חיפוש חופשי

הכתבות הנצפות ביותר

מלחמה =טראומה= פוסט טראומה

איך מתמודדים עם טראומה שנהפכת לפוסט טראומה?

משפחות שכולות בזמן מלחמה

משפחות שכולות בזמן מלחמה

לרשימת הכתבות המלאה לחץ כאן

הכתבות הנצפות ביותר

משפחות שכולות בזמן מלחמה – כל דרכי ההתמודדות עם האבל, הזכויות, המענקים והתמיכה

לצד ההתמודדות הנפשית בתור הורים, בני זוג, משפחה וחברים, פעמים רבות אובדן של אדם קרוב משמעו אובדן של הכנסה ופגיעה ביכולת לעבוד ולכלכל את המשפחה. במצבים חמורים, יתכן מאוד וגם נאלצתם להתפנות מביתכם, מה שמקשה על האובדן אף יותר. בעקבות זאת, המדינה מציעה מגוון של מערכי סיוע ותמיכה במקרים מעין אלו. ראשית, ניתן לפנות ישירות אל ביטוח לאומי באמצעות קו חירום לסיוע למשפחות שכולות, שמספרו 02-6269999 או לחמ"ל משפחות שכולות בטלפון 053-7471412.

אלמנים ואלמנות, שימו לב: תביעה לקצבת שאירים מומלץ להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפטירה של בן /בת זוגכם

אלמנות ואלמנים רבים אינם מודעים לזכאותם לקבל קצבת שאירים מביטוח לאומי. הקצבה מוגדרת, יחד עם קצבת ילדים וקצבת זקנה, "קצבה אוניברסלית", החלה על כלל האזרחים, ללא הבדל מעמד או הכנסה

לרשימת הטיפים המלאה לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות
האתר הוקם על ידי ארטוויז'ן בע"מ באמצעות מערכת ה-Truppo