מדריך לכתיבת הספדים

כאשר אדם יקר לנו נפטר, גם הרהוטים מבינינו עלולים למצוא את עצמם בלי מילים - כמה כללים לכתיבת הספדים

כאשר אדם יקר לנו נפטר, גם הרהוטים מבינינו עלולים למצוא את עצמם בלי מילים. המוות מותיר את בני המשפחה בתחושת חוסר אונים ואבל עמוק, המילים נעתקות, ואמירת ההספד בלווייה נראית כמו משימה בלתי אפשרית. יחד עם זאת, הרצון לכבד את המת ברגע הפרידה, לספר על מעלותיו, לשתף בזכרונות וברגשות, מתעלה מעל הכל ועל כן קיים המנהג של אמירת הספד.

מתי נהוג לומר הספד?

הספדים נאמרים ביום הלוויה וביום האזכרה מעל המצבה. במרבית המקרים, הספדים יכללו התייחסות לתכונותיו הנעלות של הנפטר, חוויות משותפות וסיפורים אישיים, וכן פתיחות דעת וגילוי הרגשות של הכותבים. ישנם אנשים שיכולים לומר הספדים מהלב בצורה ספונטנית, ואילו אחרים זקוקים להכנה. על מנת שלא תשארו בלי מילים ברגע האמת, להלן כמה כללים לכתיבת הספד.

איך כותבים הספד שיכבד את יקירכם?

כמובן, שהספד הוא אישי ומשתנה בהתאם לאדם שנפטר, לתכונותיו הייחודיות, כמו גם בהתאם לכותב ההספד עצמו, זכרונותיו והקשר שלו עם הנפטר. הספד לאדם צעיר מן הסתם יהיה שונה לחלוטין מהספד לאדם מבוגר. אך עם זאת, ישנם כמה כללים שעוברים כחוט השני בין כל ההספדים באשר הם.

·האורך לא קובע –אינכם חייבים לשאת הספד ארוך, ולעיתים אף מוטב כי תכתבו באופן קצר וקולע, ותקריאו הספד שאתם בטוחים בו. בנוסף, תשאירו מקום גם למילותיהם של אחרים.

·יש מקום להומור –הספד לאו דווקא חייב להיות עצוב וקורע לב, ניתן לשלב בו גם הומור וסיפורים מצחיקים על הנפטר, וכן ניתן לדבר על מכלול תכונותיו של הנפטר, ולא רק להעלות על נס את תכונותיו הטובות ביותר (תוך כדי שמירה על כבודו כמובן).

·כתבו מהלב – הספד יכול להיכתב בדרכים שונות, ואינו חייב להיות יצירה ספרותית מושלמת. בכתיבת הספדים, הכי חשוב לכתוב מהלב, לספר ולשתף ברגשותיכם. היו בטוחים, כי כתיבה מהלב תיצור אצל קהל הנוכחים תחושה של הזדהות.

לאחר פטירה של אדם קרוב, אנו מוצפים ברגשות, וקשה לתרגם את הרגשות הללו לדברי הספד - זה נכון, אבל כתיבה מהלב, המשלבת אנקדוטות מחייו של הנפטר, תבטיח כי הקראת ההספד שלכם תעבור בשלום.

למידע נוסף אודות הספדים אתם מוזמנים להיכנס לעמוד המידע השימושי של אבל אינפו.