קבורה במערות
קבורה במערות פני העבר אל מול העתיד
קבורה במערות
פני הקבורה ביהדות שינו את אפיים לאורך
השנים ולא תמיד קברו בני עמנו את מתיהם באופן אותו אנו מכירים היום. תוך חקירה
קצרה של היסטורית העם היהודי ומנהגי הקבורה שלנו, אנו למדים כי בעבר, מנהגי קבורת
המת היו שונים מאלו הנהוגים היום בצורה משמעותית כאשר ההבדל העיקרי נובע מרוח
התקופה – ומאפיינים סביבתיים נוספים שהשפיע על אופי טקס הקבורה. במיוחד ניתן להבחין
בכך שאם כיום קבורת השדה היא שיטת הקבורה הנפוצה בעבר הייתה נהוגה קבורה במערות
קבורה.
קבורה במערות קבורה
מערות הקבורה נחצבו בהרים על פי אמות מידה
קבועות שנקבעו על פי ההלכה ובהתאם למנהג ולאמונה של אותה התקופה. בשיטות הקבורה
הקדומות נהוג היה לקבור יחדיו באותה מערה בנים ובנות לאותה המשפחה ובזמן האבל
לעלות אל הקבר ולהניח מנחה לנפטר. ברוב המקרים, במערות הקבורה לא הייתה מצבה והיחס
אל המת היה שונה. בניגוד לנהוג היום, המתים היו מונחים בתוך כוכים בארונות קבורה
ולעיתים אף שכבו חשופים ולאחר שהגופה הייתה מתכלה בני המשפחה היו שבים אל המערה, מלקטים
את העצמות ומניחים אותן בגומחה מיוחדת המיועדת לקבורה שנייה.
קבורה במערות - העבר מול ההווה
כיום אין זה נהוג לקבור את המתים במערות
קבורה אלא בבית העלמין כאשר גופת הנפטר נטמנת באדמה לאחר לוויה. ללוויות ישנה
משמעות גדולה והיא ללוות את הנפטר בדרכו האחרונה ולתמוך במשפחתו ובקרוביו השרויים
באבל עמוק על אובדן יקיריהם. לאחר הלוויה בני המשפחה מתחילים את השבעה, בה הם מקיימים
מצוות אבלים ולאחר 30 ימים, שבים אל הקבר לחשיפת המצבה, תהליך המאפשר מעין סגירת
מעגל.
פנינו לאן?
במציאות של היום ישנו מחסור במקומות קבורה
ועל כן חברה קדישא פונים אל אפיקי קבורה חדשים ביניהם היכלי קבורה מפוארים בהם
הנפטרים נקברים בתוך תאי קבורה מיוחדים מבטון המופרדים זה מזה על ידי אדמה. בדומה
למערות קבורה, קבורה בקומות גם היא הייתה נהוגה בעברו של העם היהודי ועל כן יכול
להיות שמנהג הקבורה שרווח עד היום יקבל תפנית חדשה או לחלופין, תוחזר עטרה ליושנה.
למידע נוסף בנושא קבורה אתם מוזמנים לעיין
בעמוד מידע שימושי >>