קבורה אזרחית / חילונית בישראל
כשאדם הולך לעולמו הוא מותיר אחריו קרובים ואהובים הנאחזים בזיכרונות על דרכו או דרכה, על רגעיו המשמעותיים ועל האופן בו ביקש להיפרד. קרוביו של נפטר שחי את חייו כחילוני, או שלא נתן משקל רב לטקסים ולמסורת בעודו בחיים, מוצאים לעתים כי טקסי הקבורה הדתית הנהוגים על פי רוב אינם משקפים נכונה את רוחו ומורשתו של יקירם, ולא נותנים ביטוי לדרך החיים בה בחר. הרצון לכבד את זכרו של אדם אהוב ולחלוק לו כבוד אחרון על פי דרכו, היא הסיבה העיקרית לבחירה בקבורה אזרחית \ חילונית.
באמצע שנות ה-80 הקים עורך-הדין הירושלמי אברהם גל את עמותת "מנוחה נכונה" ופתח במאבק במונופול הרבני בנושא הקבורה. מטרתו היתה לאפשר לכל אדם בישראל קבורה מכובדת בטקס ובצורה התואמים את השקפת עולמו, אמונתו ורצונו, מבלי לכפות על משפחתו ויקיריו טקסים לא-רצויים.
קבורה בבית עלמין אזרחי או בחלקה המיועדת לקבורה אזרחית מאפשרת לבני המשפחה לתכנן טקס פרידה אישי, לכלול בו סממנים מסורתיים על פי רצונם ואף לבחור את אופן הטיפול בגופה. בבית-קברות אזרחי כולם שווים: יהודים ולא יהודים, מתאבד ייקבר בחלקה רגילה ולא מחוץ לגדר, וכו'.
קבורה אזרחית מציעה בנוסף אפשרות של שריפת הגופה באוֹפְרה (קרמטוריום). אופרה היא תנור מיוחד אליו מוכנסת הגופה על גבי מיטה ונשרפת בחום גבוה עד להפיכתה לאפר. האפר נשמר בכדי זכרון זמניים, העוברים לרשות המשפחה ומיועדים לקבורה באדמה או בים.
מצוקת קרקעות
בישראל נפטרים מדי שנה כ- 40,000 בני אדם. רובם המכריענקברים בקרקע בטקס דתי. רובנו לא מודעים לכך, אולם קבורה באדמה היא אחד מצרכני הקרקע הגדולים, ומדי שנה מאבדת מדינת ישראל מאות דונמים של קרקע לצורך קבורה. בכיר במשרד הדתות אמר בדיון שנערך בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, כי אם ימשיכו לקבור בקצב הקיים, חצי ממדינת ישראל תכוסה בבתי קברות. והרי ידוע כי קרקע שהוקם עליה בית עלמין לא תוכל לשנות את ייעודה בעתיד לכל שימוש אחר, שהרי המקום שבו צומחים קברים – קדוש הוא.
ההיבט האקולוגי
אחד החוקים העיקריים הנוגעים לזיהום הסביבה, שהמשרד להגנת הסביבה פועל נחרצות לאכיפתו, הוא החוק האוסר על קבורת בעלי חיים. גוף היונק, ש- 70% ממנו עשוי נוזלים, עלול לשאת מחלות, הורמונים, חיידקים שונים ותרופות אנטיביוטיות או אחרות שאינן מתפרקות. אלה עלולים לחלחל אל מי התהום ולהגיע אל ברזי השתייה. כוונת החוק ברורה והגיונית - מטרתו להגן על הציבור. אלא שגם יונקים ההולכים על שתיים טופלו בתרופות ובהורמונים, גם בגופם חומרים שעלולים להיות מסוכנים. גם גוף האדם מורכב מ-70% נוזלים, ועלול גם הוא לזהם את מי התהום.
מלבד הנוזלים, תהליך ריקבון ופירוק חמרים אורגניים ידוע כפולט גז מתאן. פגיעתו של גז מתאן ((CH3 חמורה יותר מזו של דו תחמוצת הפחמן (CO2). בקבורה מתחת לפני הקרקע נפלט חלק מהמתאן מן האדמה אל האטמוספירה.
ולסיום, נפריך כמה מיתוסים:
האם שריפת גופות מותרת בישראל?
חד משמעית כן. במדינת ישראל לא חל כל איסור על שריפה, נהפוך הוא - חוקים רבים אף מצדדים בשיטה הלכה למעשה - חוק חופש העיסוק, חוק הקבורה האלטרנטיבי, כבוד האדם וחירותו, חוקי איכות הסביבה ועוד.
האם שריפת גופות אסורה לפי היהדות?
חד משמעית לא. מסתבר ששריפת גופות היתה מנהג נפוץ בתקופת המלכים.
האם כבשן לשריפת גופות גורם לזיהום אויר?
חד משמעית לא.רמות זיהום האויר הנפלטות מקרמטוריום מודרני הן אפסיות.
לקריאה נוספת על קבורה אזרחית: